יום שלישי, 21 ביולי 2009

מקלט לחיות הבר

להפוך את חצר הקיבוץ למקלט לחיות בר: הדוגמה של ברעם

דר' ג'אן-ג'אק יצחק מרטינז

המכללה האקדמית תל-חי, החוג למדעי הסביבה

הופיע ב-"סיון" עלון קיבוץ ברעם (מס' 1066, ע' 19-21)


בשנים האחרונות הציבור הרחב התוודע להתחממות האקלים ולנחיצות שבשמירה על כדור הארץ. וויכוח חריף ממשיך להתקיים בין המדענים על אחראיות האדם לשינוי אקלימי זה. הבעיה הסביבתית השנייה בחשיבותה היא ללא ספק העלמות המגוון הביולוגי: מינים רבים נמחקים מעל פני כדור הארץ, כולל מינים שהמדע טרם גילה. בנושא זה אין וויכוח: השפעת האדם הוכחה ללא ספק. הרס בתי הגידול הטבעיים, שימושי קרקע נרחבים שלא משאירים מקומות מקלט ושימוש יתר ברעלים הם הגורמים העיקריים להעלמות המינים. אך פרט למינים פופולאריים כמו פילים, קרנפים או, בארץ, הנמרים של מדבר יהודה, הציבור לא מרגיש כל כך מעורב ואינו מתעניין במיוחד בסוגיה המטרידה אותנו, הביולוגים חוקרי המגוון. הדאגה באה לידי ביטוי בכנס הבינלאומי אזורי שקיימנו בעקבה שבירדן, במהלך חודש אוקטובר 2008. אנחנו - כ-70 חוקרים מישראל ועוד כמה מאות עמיתים מהאזור כולו, מפרס ועירק במזרח, בולגריה, טורקיה לבנון וסוריה בצפון, תימן וערב הסעודית בדרום וכמובן קולגות ממצרים , אלג'יר ומרוקו.


קצב היעלמותן של חיות הבר גובר בשנים האחרונות, והתופעה פוגעת גם בבעלי חיים שנחשבו לנפוצים ביותר עד כה. לדוגמא, דרור הבית שאנו מכירים כל כך מחצר הקיבוץ נכנס לרשימה האדומה של המינים בסכנת הכחדה בחלק ממדינות אירופה. מה קרא לדרור? למרות מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות – סיבות היעלמותו אינן ידועות. נימצא שהוא מתמעט יותר בשכונות בעלות רמה חברתית-כלכלית גבוהה מאשר בשכונות עוני, למרות שהגינות בשכונות הראשונות היו אמורות להוות בית גידול מתאים להם יותר. סנונית הרפתות גם נעלמת מנופי אירופה. הסיבה המרכזית באה מהרס או אטימת הבתים הישנים בנויי אבן והתפתחות הכפרים על ידי בנית מבנים מחומרים חדשים: אין בהם פתחים, גגונים ועליות שמהווים מקומות קינון לסנוניות. הבניה מהסוג החדש מהווה בעיה גם לבזים, לסיסים ולעטלפי חרקים שמתמעטים. אצלנו בישראל מחקרים הראו שהשפע ומגוון המינים של ציפורי שיר גבוהים יותר בחצרות הקיבוצים מאשר בשטחים הטבעיים סביבם. בעבודת גמר של שגיא רויטפרב, לפני מספר שנים, הראנו ששפע ציפורי השיר בברעם משתנה בין השכונות. מצאנו מתאם גבוה בין הימצאות הציפורים לבין גובה השיחים וגם שגינות פרטיות לא מטופלות מאפשרות ליותר מינים למצוא את מקומם, בניגוד לגינות המטופחות "הסטריליות".


פרט לציפורים ויונקים רבים שנפגעים מהפיתוח המואץ, קבוצות בעלות חשיבות כלכלית רבה נעלמות. למשל דבורי בר למיניהן. מאות מיני דבורים, בעיקר יחידאיות, חיו בארץ. הן היו פעילות מאוד בהאבקת צמחים, וביניהם גידולים החקלאים. מספרן מתמעט בשנים האחרונות והדבר עלול להביא לאסון כלכלי: מחלת הדבורים החדשה הגורמת להיעלמות דבורי הדבש (CCD) מחזקת את הטענה שדבורי בר חשובות כתחליף, אך אם גם הן נעלמות, בקרוב נמצא את עצמנו עם מספר חרקים מאביקי גידולים חקלאיים קטן ביותר.


אילו הם מיני בעלי חיים שאפשר להגן עליהם בחצר הקיבוץ?


חצר הקיבוץ יכולה לשמש כמקום מוגן עבור בעלי חיים רבים. כמובן שאנו לא רוצים לעזור לבעלי חיים מזיקים או מסוכנים. לא צריך לנסות לשמור על שועלים, תנים או צפעים למשל, אבל בפעולות פשוטות, שחלקן נעשו גם בעבר, יש לנו בהחלט אפשרות לעזור לקבוצות שלמות של מינים שונים. הייתי מציע להתרכז בארבע קבוצות של בעלי חיים: ציפורי שיר, לטאות ואצל היונקים - עטלפי חרקים ואוכלי חרקים כגון קיפודים וחדפים ודבורי בר.


איך ומה לעשות?


כדי להפוך את חצר הקיבוץ למקום שטוב לחיות בו עבור אותם בעלי חיים, דרושים צעדים פשוטים, מעטים ולא יקרים:

להקטין את אוכלוסיית החתולים. אני מתנצל אצל חובבי החתולים, אך עלי לכתוב את האמת: מי שמגדל חתול או חתולים – פוגע בסביבה! חתול הבית הפך לאויב מספר אחד של המגוון הביולוגי. כל חתול, גם אם הוא מטופל כהלכה, נשאר צייד. אחת הבעיות היא שהביות העביר חלק מפעילותו משעות הלילה לשעות היום, כך שהחתולים פוגעים בבעלי חיים פעילי יום כמו ציפורי שיר ולטאות, וגם בבעלי חיים פעילי לילה כמו קיפודים וחדפים. הם לא צדים רק עכברים. הנזק של חתולי הרחוב שמסתובבים סביב כל פחי האשפה עוד יותר רציני. אני מבין שישנם חברים שרוצים להמשיך לגדל חתול. אני לא מבין את החברים שמגדלים מספר חתולים בבית: חתולים הינם בעלי חיים יחידאיים וטריטוריאליים. לא טוב להם להתחלק בבית עם חתולים אחרים. לכן לדעתי אנחנו צריכים לשכנע את החברים לגדל לא יותר מחתול אחד בבית וגם להקטין את אוכלוסיית החתולים העזובים, בין היתר על ידי אי מתן תוספות מזון, והחורף יעשה את שלו. לרחם על חתול "מסכן" ו"עזוב" זה לגזור גזר דין מוות לציפורי שיר, לטאות וחדפים רבים. אלה אוכלים חרקים מזיקים כמו ג'וקים למיניהם, כך שהקטנת אוכלוסיית החתולים תגן על בעלי חיים בעלי ערך תברואתי.


מקומות מסתור וקינים. אפשר לבנות ולפזר אביזרי קינון בגינות הפרטיות, ואף להצמיד את חלקם על קיר הבית. כך זה נעשה בירושלים: שם התקינו תיבות קינון לבזים האדומים על בניינים גבוהים, יחסית בהצלחה רבה. קנים לעטלפי חרקים נתלו באזור בית שאן ובחולה גם בהצלחה. תלינו בשנה שעברה 12 תיבות קינון לעטלפים במטעים ובחצר הקיבוץ (אפשר לראות 4 מהם על סככת הטרקטורים), אך הם טרם אוכלסו. יש לנו גם תיבות קינון לבזים ולתנשמות במטעים. תיבות קינון קטנות לציפורי שיר מקננות חורים אפשר לתלות במקומות מסתור בגינה. ניתן לפזר כדים ישנים למשל, עבור הירגזים שמאוד אוהבים אותם. הכנתי מספר מתקני קינון לדבורי עץ, שאפשר לקבל ולתלות בגינה. דבורים אלה גדולות מאוד ומפחידות אך לא עוקצניות ומאביקות מצויינות. מקומות מסתור לציפורי שיר ולטאות (לטאה זריזה ולטאה ירוקה שברשימה האדומה של המינים בסכנת הכחדה), אפשר לטפח על ידי הימנעות מגיזום השיחים בחצר הקיבוץ.

שיחים, צמחי צוף ומעזבות. לשיחים רבים תפקיד נוסף, פרט למקום מסתור: חלקם יוצרים פירות בעונה הקשה עבור חלק ממיני הציפורים כמו הבולבול ואחרים. שיחים אלה הם וורד הכלב, קטלב, מורן החורש ואחרים. למזלם של הציפורים, המדיניות רבת השנים של מלכה כגננת נוי הייתה לנטוע צמחי בר בחצר, ויש להמשיך כך גם בעתיד. לעומתם, צמחי צוף נחוצים ביותר עבור חלק מן הדבורים ובעיקר עבור הצופית הם צמחים שהובאו מחצי כדור הארץ הדרומי (אוסטרליה, ניו-זילנד) שפורחים בחורף. עבור ציפורים בסכנה הכחדה כמו החוחית, חשוב להשאיר שטחים קטנים עזובים, לא מטופלים (למשל המדרון מתחת לבריכה וכביש הגישה לבית האריזה). אלה יספקו להם מקומות חיות ומקור מזון.


שמירה על הניקיון להקטנת אוכלוסיית החולדות ועכברי הבית. אי טיפול בגינה והפיכתה לסבך צמחים ומקומות מסתור אינו אומר הזנחת הניקיון. אשפה לא עוזרת לאותם בעלי החיים שאנו רוצים לטפח, אלא להיפך. לכלוך מגדיל את האוכלוסיות של החתולים, עכברי הבית המזיקים וכמובן גם החולדות. ובמקומות בהם ישנן חולדות ועכברים יש הרבה צפעים, לכן יש להיזהר ולשמור על ניקיון.



האכלה בחורף: על מדף גבוה בגינה, אפשר לפזר זרעים בחורף לטובת ציפורי שיר שזקוקות להם. שומן מבושל גם יעזור לציפורים שאוכלות חרקים. אפשר למרוח את השומן בין קשקשי אצטרובל ולתלות אותו גבוה, בקצה של ענף דק שאינו מסוגל להחזיק את משקלה של חולדה.


אלה צעדים פשוטים לכל מי שחפץ בהישרדות של מיני בעלי חיים שונים.



יום שני, 6 ביולי 2009

ציפורי בר בפתח הבית




ישנן דרכים שונות להעשיר את הסביבה בה אנו חיים... אחת מהן היא להעשיר את הגן שלנו בשלל ציפורים, המוסיפות לצלילי הגן, עוזרות בהדברת מזיקים, ממלאות את הסביבה בתנועה ומקסימות בעליזותן... גן של ציפורים.

למאמר המלא ... www.terracultura.blogspot.com

יום שבת, 21 במרץ 2009

"לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם"...

חוקרים זיהו חור ממנו יוצאים נמלים ושפכו לתוכו 10 טון מלט, נתנו לזה להתייבש ולאחר מכן חפרו ומצאו את הדבר המדהים הבא...



יום שלישי, 10 במרץ 2009

מערכות ביתיות לטיהור ומיחזור של מים


מים נשארים מים, ממש כמו בטבע: כמות קבועה של מים מתמחזרת בעולם, מלוחים או מתוקים, נוזל, גז או קרח. אפילו "סתם טיפת זיעה" עשויה יום אחד להתגלגל להיות לגשם, אז על אחת כמה וכמה זיעתם של עצים, יצרני הגשם הגדולים בעולם.
מן הראוי כי את המים בהם אנו משתמשים לצורכינו נחזיר לאמא אדמה כשהם נקיים ולא מזוהמים. למרבה המזל מים זורמים הם בעלי תכונה טבעית עתיקת יומין של טיהור עצמי.
("גן עדן בפתח הבית" - טליה שניידר)



בטבע, מטוהרים המים בעזרת תנועה, בקטריות וצמחי גדה, אנו יכולים לחקות ולהעתיק מערכות שכאלו אל בתינו ולטהר את המים האפורים שלנו.


מים אפורים

מים אפורים מקורם בשטיפת ידיים, רחצה, בישול, שטיפת כלים, מכונת הכביסה ושטיפת הכלים, מי אקווואריום ביתי וכדו'. אם אתם צורכים מזון ותכשירי ניקוי אורגניים אזי המים שלכם עשירים בחומרי תזונה ושמנים טבעיים, החיוניים לאדמה, ואפשר להשתמש בהם להשקיית הגן.
המים האפורים מכילים גם שומנים שאותם צריך לסנן ופתוגנים מהם יש להמנע ממגע ישיר. אין זה מומלץ להזרים מים אפורים ישירות לגן, חשוב ביותר לסנן אותם ולטהרם.


שיטות ביולוגיות לטיהור ביתי של מים אפורים


ערוגות סוף וקנה (Reed Beds) - מערכת של בריכות או מיכלים הפועלים כמסננים מכנים-ביולוגים לטיהור וסינון המים דרך אגריגטים וצמחי מים. גודל הבריכות משתנה ביחס לכמות המים האפורים המוזרמות לתוכן.
המיכל הראשון הוא מיכל הפרדה או מיכל שיקוע. המיכל נועד להפריד מוצקים ושומנים מן המים ולבצע סינון ראשוני.. זהו מיכל רגיל בעל מכסה. לרוחב המיכל נעוצה מחיצה המגיעה עד לגובה של כ-10 ס"מ מן התחתית. המים הנכנסים למיכל נבלמים ע"י המחיצה, ונאלצים לעבור תחתיה. צד אחד של המחיצה יכול להיות מלא בקש על מנת לשמש כפילטר ללכידת שערות ושומנים. את הקש יש להחליף מידי מספר חודשים - תלוי בכמות המים העוברים דרכו. מכאן זורמים המים למיכל גדול, בריכה או לחילופין כמה מיכלים אחד אחרי השני.
בקרקעית הבריכה מניחים אבנים בגודל משתנה עד לחלקה העליון, מן הגדול אל הקטן, על מנת לאפשר תנועת מים ביניהן. בצורה זו המים אינם גלויים כך שיתושים ומזיקים אחרים לא יכולים להטיל את ביציהם. בקטריות המשגשגות על שטח הפנים של האבנים ניזונים מן החומר האורגני שבמים ומטהרות גם הן את המים. שותלים בבריכה מגוון של צמחי גדה כגון קנה מצוי, סוף מצוי, סמר הביצות, נופר, קנה הודית, נענע נחלים ועוד. צמחי המים סופחים לתוכם חנקות, זרחות ומתכות רעילות. מידי חורף קוצרים את הצמחייה, מדללים ואת הצמחים שנקצרו מעבירים לערימת הקומפוסט שמנטרלת את הרעלים שנקלטו בצמח. משם עוברים המים למיכל או בריכה ומשם לגן. בריכת האגירה יכולה גם לשמש כבית גידול טבעי לחיות בר.

יום רביעי, 4 במרץ 2009

כוחה של קהילה


בשנת 1990 תם השלטון הקומוניסטי במרבית מזרח אירופה וברוסיה, ברית המועצות הגדולה קורסת...

קובה, שנהנתה מסיוע כלכלי סובייטי, נפט במחירים מוזלים ומיכולת לייצא סוכר במחיר גבוה בהרבה ממחירי השוק, מצאה עצמה לבד במערכה. הפסקת הסיוע למדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים הובילה אותה לטלטלה קשה ושפל כלכלי עמוק. ב-1992 הידק הממשל האמריקני את אמברגו הסחר על קובה, והוריד עוד יותר את רמת החיים בקובה עד למצב משברי. יבוא הנפט של קובה יורד ביותר מחצי וכמויות המזון פוחתות ב-80 אחוז, היאוש החל מכרסם...


מצב חדש ובעייתי זה הוביל את קובה למרחב שונה של אפשרויות, והבעיה הפכה להזדמנות נפלאה שבאה לידי בטוי באופן בו קרו הדברים... כוחה של קהילה.

אנשים החלו לחפש דרך כיצד המערכת יכולה להתקיים מתוך המשאבים שלה עצמה. הקשיים הקיומיים הובילו את העם הקובני לפתרונות מאוד יצירתיים. אחד המעברים המעניינים שקרו הוא המעבר ממערכת חקלאות תעשייתית ממוכנת לזו הבנויה על טכניקות גידול אורגניות, וגינות מקומיות וקהילתיות על מנת לספק מזון.

הסרט הבא מציג לנו נקודת מבט לגמרי אחרת על העם הקובני. זוית בה אפשר לראות תרבות שונה המתעדכנת ביצירתיות, תעוזה ושיתוף פעולה. הסרט פותח בדיון על שיא תפוקת הנפט, הזמן בו ייצור הנפט יגיע לשיא ומגולל את סיפורה של הקהילה בקובה, המדינה היחידה עד כה שעמדה בפני משבר - חוסר בדלקים פוסילים - המשמשת לנו כדוגמא לתקווה ואפשרויות...



יום שני, 9 בפברואר 2009

חקלאות טבעית


האדם הרגיל מוצא את גאוותו הגדולה באשליה כי הוא היצור היחיד עלי אדמות בעל היכולת לחשוב. הוא טוען כי הוא יודע את עצמו ואת עולם הטבע הסובב אותו, ומאמין כי אפשר להשתמש בטבע כרצונו. יתרה מזאת, האדם הרגיל משוכנע שאינטליגנציה היא כוח, שהוא יכול להשיג את כל שחפצה נפשו.


צועד קדימה, תוך שהוא אוחז במדעי הטבע, טובע בתרבותו החומרית, התרחק האדם מן הטבע ביצרו ציביליזציה המרוכזת בו עצמו, כמו ילד קטן המורד נגד אמו.


אבל כל הערים הגדולות והמתועשות שפעילותו הקדחתנית יצרה ריקות הן, כל תענוגותיו ותשוקותיו זורעות הרס של סביבתו הטבעית תוך ניצול לרעה של אמא אדמה. משאבים שהולכים ודועכים ומשברי מזון בעולם מטילים צל כבד על עתיד המין האנושי.

עתה, משהתחיל האדם סוף סוף להבין את חומרת המצב שאליו נקלע, עליו לחשוב טוב מה עליו לעשות. אך אם לא יאזור אומץ להתבונן עמוק לתוך עצמו, ולשנות את נקודת המבט שלו, לא יוכל להימלט ממסלול ההרס.

מנוכר מן הטבע, הקיום האנושי הולך ומתרוקן. מעיין החיים מתייבש... והאדם החולה הולך ונחלש בתוך התרבות שיצר... (מאסאנובו פוקואוקה)




מסנובו פוקואוקה, חקלאי/פילוסוף/מקרוביולוג/אקולוג שחי באי שיקוקו, דרום יפן.

שיטת החקלאות שלו אינה דורשת מיכון כלשהו או תוספים של כימיקלים, וחלקות גן הירק צורכות מעט מאוד עישוב. הוא לא מעבד את האדמה או משתמש בקומפוסט... ובכל זאת, פוריות האדמה בחלקות עצי הפרי והשדות שלו משתבחת משנה לשנה. שיטתו אינה יוצרת זיהום והוא משקיע פחות עבודה מכל חקלאי אחר... מה אם כן סוד הדרך בה הלך ?



בעיני רוחו של ביל מוליסון, מהוגי הפרמקלצ'ר, פוקואוקה, בספרו "One Straw Revolution" מציג אולי בצורה הטובה ביותר את הפילוסופיה הבסיסית של פרמקלצ'ר. בקצרה, זוהי פילוסופיה של עבודה עם הטבע ולא נגדו, התבוננות מתמשכת ומודעת ולא עבודה ממושכת ללא מחשבה. דרך בה צמחים, אנשים ובעלי חיים פועלים תוך התחשבות במכלול, לעומת דרך הטיפול הרגילה בה כל מקום הוא מערכת יחידה ונפרדת ללא זיקה וקשר לתמונה הכוללת.



רעיון החקלאות הטבעית הבזיק במוחו של פוקואוקה בגיל 25. בוקר אחד, בעת שישב על צוק המשקיף למפרץ, הבזק של התגלות קרה. הוא הבין כי הטבע מושלם כמות שהוא. הבעיות מתחילות לצוץ כשהאדם מתערב בטבע ומשתמש בו לתועלתו האנוכית, ומתגלגלות ככדור שלג כאשר הוא מנסה לפתור אותן. פוקואוקה ניסה להסביר את תובנתו לשאר האנשים אך משלא הבינו החליט לחזור לחוות הוריו על מנת ליצור דוגמה חיה להבנה החדשה תוך יישום שלה בחקלאות הטבעית.


"חקלאות טבעית היא לא רק גידול ירקות, פירות ויבולים, היא נועדה במהותה לטיפוח ושלמות של בני האדם. השתחררות מן האגו היא הדרך הקצרה לאיחוד עם הטבע." (מסנובו פוקואוקה)


אמיליה הייזליפ היא אשת פרמקלצ'ר וחקלאות אורגנית, חלוצה בחקלאות וגינון סינרגי אשר הושפעה עמוקות מעבודתו של פוקואוקה. הייזליפ מיקדה את רוב עבודתה ביצירת תנאים לגן ירק ועשבי תועלת בהשראתו של פוקואוקה וקטע הוידאו הבא ממחיש את עקרונות השיטה ליצירה של מערכת ברת קיימא המקיימת את עצמה תוך שימור משאביה.


זהו קטע נדיר המראה את תוצאות עבודתה רבת השנים...שיטות טבעיות המתמזגות עם הטבע ליצירת גן עדן בפתח הבית.






יום שבת, 31 בינואר 2009

חיפוי קרקע (mulch)


חיפויי קרקע (mulch) הוא אחד מהדרכים הטובות ביותר לשיפור פוריות הקרקע ובדרך זו אנו בעצם מחקים את היער הטבעי. אדמה חשופה היא אדמה חולה, ובבתי גידול טבעיים כמו יער או חורש, האדמה מכוסה תמיד ולכן פוריותה נשמרת. עלינו לחקות דרך זו של הטבע ולשכפל זאת בגינה שלנו. כל חומר אורגאני שיש בנמצא יהיה מועיל למטרה זו: עלים, גזם עצים, עשבים, קש, זבל בעלי חיים, דשא קצוץ, קליפות אגוזים, גפת, או לצורך העניין כל חומר הנראה לכם אסתטי.

חומרי החיפוי נרקבים לאדמה והופכים לחלק ממנה. אפשר לראות תוצאות אחרי זמן קצר יחסית אך התועלת האמיתית של החיפוי תבוא לידי בטוי לאחר שנים מספר. פוריות האדמה נבנית בהדרגה, גם אם נראה כי החומר האורגני מתפרק במהירות (בעיקר באזורים יובשניים).




ניתן ורצוי לפזר חיפוי אורגני בערוגות הנוי, עצי הפרי והירקות. החיפוי מתפרק לאיטו ומזמין אליו מיקרו-אורגניזמים (פרוקי רגליים וחסרי חוליות) כמו צבתנים, "אורי כדורי", שלשולים... המפרקים את החומר האורגני ומשאירים אחריהם חומרי הזנה זמינים באדמה המשפרים את מבנה והרכב האדמה.


החיפוי מגן על הקרקע, מונע סחף, שומר על לחות הקרקע, חוסך במי השקיה (מונע את התנדפות המים מפני הקרקע ושומר את המים זמינים לצמחים), שומר על טמפ' בית השורשים (הורדת הטמפ' מאפשר לשורשים המשך קליטה של מינרלים והפרשת חומרים ובכך גורם לשגשוג הצמחים גם בזמני יובש) ומווסת טמפ' האדמה בקיץ ובחורף.


חיפוי הקרקע מקטין קרינה חוזרת בכלל ובחלק התחתון של העלים בפרט, ולבסוף החיפוי מקטין באופן ברור את כמות העשבייה. בגנים בהם יש חיפוי, אפשר לראות לאחר מספר שנים שינוי יסודי בהרכב העשבייה. הצמחייה המתפתחת בקרקע, המכילה עודף חנקן, נעלמת במשך הזמן, ובמקומה מופיעים צמחים אחרים, המתפתחים כנראה על קרקע עשירה בחומר אורגני ובמשטר מאוזן יותר של חומרי מזון.


שיטות חיפוי שונות אפשר למצוא ב"אמא אדמה"


יום ראשון, 25 בינואר 2009

הטאו של הקומפוסט


ב-4 לפברואר, יום רביעי, בשעה 19:00 הרצאה "הטאו של הקומפוסט" בהולמס פלייס, קניון חיפה.
למה ומה זה קומפוסט? דרכים פשוטות ומעשיות על מנת לייצר קומפוסט משאריות המזון שלנו.
רווח נקי לנו ולכל הסובב אותנו.


יום ראשון, 11 בינואר 2009

החיפוש אחר המופלא

לכל מי שמחפש את המופלא, הרצאה בהולמס פלייס, קניון חיפה,
ההרצאה תתקיים ביום רביעי ה-21 בינואר בין השעות 19:00-20:00. המעוניינים מתבקשים לשמור מקום ע"י טלפון לקבלה, הולמס פלייס, קניון חיפה.

קבלה - הולמס פלייס, קניון חיפה טל' 04-8500980


יום שבת, 10 בינואר 2009

ריקוד מודעות החוקים

סוהא, אמנות הנוכחות, הינה האמנות העתיקה של החיפוש אחר ההרמוניה.
בינואר 2009 נפתחת שוב הדלת עבור אלה הרוצים להציץ ולחפש בתוכם את המכלול של הקיום.

הסדנא תהיה במרכז רוזין, רמת אביב ג'
יום שישי ה-6 לפברואר 2009, בין השעות 12:00-16:00

ההשתתפות מותנית בהירשמות מוקדמת עד ה-23 לחודש באתר