יום שבת, 13 בדצמבר 2008

חוקים ועקרונות מנחים לתרבות ברת-קיימא



מהי הדרך אל עולם המתנהל על פי חוקי הטבע, תוך יצירה של מערכת שכל מרכיביה יוצרים שלמות והרמוניה ? כיצד אפשר לנהל אורח חיים המוביל לשגשוג שלנו, של האחרים מאיתנו ושל המרחב בו כולנו חיים ?
חוקים ועקרונות לתרבות ברת קיימא בהשראתו של דייויד הולמגרן, אקולוג אוסטרלי, שיחד עם ביל מוליסון הגו את שיטת הפרמקלצ'ר: 3 קודים אתיים ו-12 עקרונות בסיסיים

דאגה לאדמה - אמא אדמה הינה ישות חיה ונושמת, ללא דאגה ותזונה מתמשכת ההשלכות יהיו הרות אסון. דאגה לאדמה הינה מפתח לחיים ברי קיימא. מצב האדמה הוא לעיתים אמת המידה הטובה ביותר לחברה. הדרך הטובה ביותר לדעת את בריאות האדמה היא פשוט להתבונן ולכמת (מלשון כמות) את החיים אותם היא מקיימת. דאגה לבני אדם - עלינו להיות בתשומת לב רבה לעצמנו, ולאחרים מאיתנו. אם צרכי בני האדם ישאפו לפשטות וחמלה יביא הדבר לשגשוג של הסביבה. הדאגה לאחר מתחילה בעצמי ומתרחבת בהדרגה למשפחה, חברים, שכנים וקהילה. להתפתח תוך כדי הסתמכות על עצמי ויצירה של אחריות עצמית. חלוקת עודפים הוגנת - יצירה של קשרים חדשים בהגדרות וגבולות של צריכה, ילודה וחלוקת עודפים. אנו מתברכים בזמנים של שפע המעודדים ותומכים בנו לעזור, לתמוך והתחלק עם האחר מאיתנו. לקחת מה שאנו צריכים ולהתחלק במה שלא תוך הבנה שישנו גבול כמה אפשר לקחת ולתת, לראות את המכלול.

התבונן ואז פעל - תוך כדי שאנו נרגעים ולוקחים את הזמן באינטראקציה עם הטבע אנו יכולים לתכנן את הפתרונות המתאימים ביותר לסיטואציה. עלינו לרכוש נקודות מבט נוספות, האופן בו אנו תופסים את החיים משפיעה על מה שאנו רואים ומפרשת לטוב ולרע אך בטבע קיימת רק השונות.
קליטה ואגירה של אנרגיה בתוך המערכת - עלינו להבין את המשאבים העומדים לרשותנו, ולעשות את שביכולתנו לאגור ולהשתמש בהם, עכשיו זה הרגע. פיתוח מערכות האוגרות משאבים כשהם בזמני שפע ולהשתמש בעת הצורך.
תנובה מתוך המערכת - עלינו להבטיח כי אנו יוצרים ומקבלים תנובה על המאמצים שאנו משקיעים במערכת. לא נוכל לעבוד על בטן ריקה ולכן עלינו לודא כי אנו יכולים להזין ולקיים את עצמנו.
דע את עצמך ולמד לקבל משוב - עלינו לצמצם פעילויות לא מועילות על מנת להבטיח שהמערכת תתפקד נכון. "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה".
להשתמש ולהעריך מחדש משאבים ושירותים מתחדשים - ניצול השפע שבטבע לצמצום תרבות הצריכה וההסתמכות על משאבים מתכלים. נסיון שליטה על הטבע וצריכה מוגברת עולה ביוקר וגם יוצר אפקט שלילי על הסביבה.
להשתמש בכל דבר עד למיצויו המלא - טבע האנרגיה הוא להשתנות ולהתפזר. על ידי הערכה מחדש של המשאבים שיש ברשותנו שום דבר לא הולך לאיבוד. לדוגמא הפסולת האורגנית שלנו, שאנו מחשיבים כזבל, יכול להפוך לקומפוסט המזין אחרים. קל לבזבז ולייצר פסולת בזמני שפע אך לעיתים זו הסיבה לעיתות מחסור מאוחר יותר.
תכנון מתוך זיהוי דפוסים אל ירידה לפרטים - תוך כדי שאנו מתבוננים ןלוקחים מרחק אנו מסוגלים לזהות דפוסים הקיימים בנו, בטבע ובאחרים מאיתנו. אלה לכשעצמם יהיו השלד התכנוני כשהפירוט נוסף תוך כדי הזמן. עלינו לזכור שככל שאנו מזוהים ונשאבים לתוך סיטואציה, אנו רואים פחות את המכלול.
שיתוף פעולה ולא תחרות - מיקום נכון מביא לאינטראקציה ויחסי גומלין עשירים, האלמנטים במערכת מזינים ותומכים אחד בשני. שיתוף פעולה עם עצמי, שכניי, חבריי והקהילה בה אני חי מביא להבנה שהכוח שמבטא המכלול שלנו גדול יותר מסכום חלקיו וכשאנו עובדים יחד ובשיתוף פעולה, גם עבודה קשה הופכת לקלה יותר.
שימוש בפתרונות ומערכות פשוטות, איטיות, וקטנות - קל יותר לתחזק מערכות קטנות, פשוטות ואיטיות המובילות לשימוש נכון יותר במשאבים מקומיים. דרך יצירה של מערכות זעירות ואינטנסיביות נוכל להועיל יותר, גם לנו וגם לאכל האחרים.
רב־גוניות - "אל תניח את כל הביצים בסל אחד..." - ככל שמערכת מסתמכת על יותר מקורות הזנה כך היא מספקת מקור יציב, בטוח ותמידי יותר. רבגוניות היא יציבות לאורך זמן, קישורים רבים במערכת תורמים ליציבות שלה.
אפקט הקצוות - במפגש הקצוות בין שני מדיומים נוצרת האינטראקציה הרבה ביותר, עושר, תקשורת, שפע. הקצוות הם בדרך כלל המקום הפורה, הרבגוני והיצרני ביותר בתוך מערכת. במפגש הקצוות נוצרת האקולוגיה הרבגונית ביותר מכיוון שהמשאבים מכל הקצוות זמינים ופתוחים לתקשורת הגדולה ביותר.
הפוך כל בעיה להזדמנות - עלינו לזהות הזדמנויות, להיות יצירתיים, לחשוב אחרת. השינוי, שגם הוא דפוס, יהפוך להשפעה חיובית ככל שנתבונן בעצמנו ובסיטואציה טוב יותר ואחרי שתפסנו את המרחק שהתבוננות מאפשרת לנו, נוכל לפעול בזמן הנכון.


מידע ויישומים פרקטיים אפשר למצוא באמא-אדמה
יישומים לבית ולגן ליצירה של מערכת ברת קיימא

יום שלישי, 2 בדצמבר 2008

חוש האסתטיקה של הטבע



יחס פי (Phi) הוא מספר המביע בתוכו פרופורציה גיאומטרית מיוחדת במינה, הידועה כבר בימי קדם ונחשבת כיחס המושלם. יחס זה זכה למיני שמות רבים כגון חתך הזהב, מספר הזהב והפרופורציה האלוהית.
בחלק מתופעות הטבע, אם נתבונן בתשומת לב, נראה את יחס הזהב. יחס זה מתאר יחס הרמוני בין חלקים שונים ונחשב ל"יחס היפה ביותר".
נוכל למצוא את יחס הזהב במגוון של תופעות ותחומים שונים: בגיאומטריה, בבוטניקה, בתצורות של גבישים, בסידור העלים מסביב לגבעול, במיקום הזרעים בתפוח, באיצטרובלי עץ אורן, בהיערכות זרעי החמנייה, בעלי הכותרת של הורד, בדגלי מדינות, בקונכיית נאוטילוס וביצירות אמנות שונות.
אם נתבונן סביבנו נמצא כי הצורה הלוליינית מופיעה בכל המישורים ביקום החל בחלקיקי אטומים דרך הדנ"א וסיבי השרירים, תופעות שונות במזג האויר ועד לגלקסיות.
השם לוליין לוגריתמי מתייחס לצורה שבה גדל הרדיוס תןך כדי תנועתו סביב העקומה מבלי לשנות את צורתו עם גדילת מימדיו. קיים יחס קבוע בין קווי הספירלה הלוליינית והחלקים השונים שלה, שאפשר לכמת במונחים מתמטיים. יחס זה הוא יחס הזהב.
אם נחלק את הלוליין לרבעי עיגולים ונבנה מהם ריבועים נקבל סדרת ריבועים שהולכים וגדלים וידועים בסדר הנקרא "סדרת פיבונצ'י". זוהי סדרת המספרים ...0,1,1,2,3,5,8,13,21,34,55; כל איבר בסדרה הוא סכום שני המספרים הקודמים לו.
המבנה של כל שני איברים בסדרה שואף ליחס מיוחד וקבוע, ככל שנחלק מספרי פיבונצ'י גדולים רצופים כך נתקרב יותר ויותר ליחס הזהב.
יחס זה כמו שאמרנו לא שכיח רק בטבע אלא גם באמנות ויושם כבר בתקופות קדומות יותר בציורים, בסמלים, באדריכלות ופיסול. דוגמאות לכך אפשר למצוא בליאונרדו דה וינצ'י, בפירמידות ובפרתנון באתונה.
אפשר לראות כי היופי והאופן בו מתבטא בכל התופעות יחס הזהב על צורה שתואמת חוקי טבע מדוייקים ומיועד להעביר מידע לסביבה. פרחים משתמשים בצורות ודפוסים על פי סדרת פיבונצ'י כדי למשוך אליהם חרקים, המאפשרים וממשיכים את קיומם. סטייה מחוקיות זו מראה על סוג של פגיעה שגורמת לאובדן יופי, סימטריה וחיוניות.
יחס פי נמצא גם בחלקים שונים בגוף. האם לא נראית תמוהה העובדה כי יש לאדם 2 ידיים, 5 אצבעות בכל יד, 3 פרקים בכל אצבע... מספרי פיבונצ'י ??? גם בכל אצבע, אורך העצמות מתפתח לפי יחס הזהב. אותה צורת התפתחות ויחס קיימת גם בין אורך כף היד לאורך האמה...

התבוננו בעולם התופעות סביבכם וחפשו את החוקיות של הטבע: עלי כותרת בפרחים, מבנים ספירלים בירקות, הדמיון המדוייק בין הקונכייה לשד האשה וכד'...

למידע נוסף על מספרי פיבונצ'י והאופן בו הם באים לידי ביטוי בטבע אפשר למצוא בלינק:





יום רביעי, 26 בנובמבר 2008

אקולוגיה ?!

ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים לבין סביבתם ואת השפעותיהם של

יחסי גומלין אלה על מגוון המינים ותפוצתם, ועל הסביבה עצמה.


מקור המונח "אקולוגיה" הוא במילים היווניות: οικος (אקוס) שפרושה "בית" ו-λόγος (לוגוס)

שפרושה "תורה" או "למידה". כך ש"אקולוגיה" היא "חקר הבית", כשהבית הוא המקום בו אורגניזמים חייםהסביבה.



מערכת אקולוגית: המערכת האקולוגית (קרויה לעתים אקוסיסטמה) היא רמת הארגון הגבוהה ביותר. היא מוגדרת כמכלול החברה הביולוגית ומרכיבי הסביבה שביניהם עשויים להתקיים יחסי גומלין. יחסי גומלין אלה הם זרימת אנרגיה ומחזורי חומרים. אלה הם למעשה מעברים של משאבים שמקורם בסביבה דרך החברה הביולוגית.


המחקר ברמת המערכת האקולוגית עוסק במעברים אלה. מעצם הגדרתה כחיבור של בית הגידול והחברה, אשר שניהם יכולים לבוא ברמות התייחסות שונות בהתאם לסקלה הנקבעת, הרי שמערכת אקולוגית גם היא תלויה בסקלה: ניתן להתייחס למערכת האקולוגית המתקיימת מתחת לסלע בשדה בור; ניתן להתייחס לסלע ולחיים תחתיו כחלק ממערכת האקולוגית של השדה כולו; וניתן לומר גם שכדור הארץ כולו הוא מערכת אקולוגית אחת גדולה, כיוון שכולם עונים להגדרתה של המערכת האקולוגית.





יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

ספירלה של תבלינים/ירקות


אנו יכולים לראות כי הטבע מגיע מספר רב של פעמים לאותם פתרונות, אחד מהן היא תבנית הספירלה.
אפשר לראות זאת בתבניות ובתופעות רבות כגון: קונכיות, אדוות מים, גזע העץ, רוחות, תרמיקה ספירלית עליה דואים עופות השמיים, קנוקנות צמחים מטפסים, תפרחות של פרחים ועוד.
בדרך כלל, אם כבר אנו מחליטים לבנות ערוגה אנו נוהגים לקשר זאת לקווים ישרים. מותחים חבל, לוקחים מעדר, מגרפה ומתחילים ליישר את פני האדמה.
אז אם התבוננו סביבנו וראינו את תבנית הספירלה מדוע לא נגביה את הגן שלנו על תלולית מוגבהת דמוית ספירלה הנהנית ממספר גדול של יתרונות, כפי שלמדנו מן הטבע וההתבוננות בו.
ספירלת תבלינים הינה גינה מעגלית דמוית חילזון שבסיסה רחב והיא צומחת כלפי מעלה, קומה אחר קומה.
גינות ספירלה הפכו משום מה סימן היכר של גינון פרמקלצ'ר, אולי משום שהן אוצרות בתוכן מספר עקרונות תכנון בסיסיים של פרמקלצ'ר:
  • יצירה וניצול "נישות" ומיקרו-אקלימים
  • מינימום השקעה מקסימום תוצאה
  • רבגוניות ביולוגית ללא רעלים
  • גידול מזון בפתח הבית
  • חסכון במים
  • העשרת פוריות האדמה משנה לשנה



מתיאוריה למעשה...
מבחר טכניקות ורעיונות ליישום






יום שבת, 15 בנובמבר 2008



אקולוגיה יישומית אופטימית -
Permaculture


שיטת הפרמקלצ'ר מציעה דרך חזרה אל עולם המתנהל לפי "חוקי גן עדן" . עולם אנושי חקלאי ותרבותי, הפועל במחזורי הטבע ונהנה מאותו שגשוג של ראשוניות הבריאה, כשכל מרכיביה יוצרים איזון ושלמות ללא דופי. מכאן מקור השם העברי – תרבות עדן – תרבות בת קיימא.

המילה פרמקלצ'ר והשיטה שמאחוריה הם פרי מחשבתם של דיוויד הולמגרן וביל מוליסון, אקולוגים אוסטרלים, בראשית שנות ה-70. שם השיטה משלב בתוכו שלוש מילים: בר קיימא, תמידי, המשכי – permanent, perma, תרבות(קולטורה) וחקלאות(אגריקולטורה)- culture, agriculture. ואכן השיטה מדגישה את הקשר החיוני בין תרבותנו לחקלאות שלנו, בכל מקום בעולם, ושואפת להשיג איזון בין התרבות והחקלאות לבין הסביבה. איזון נבון בין השניים, שמעודד גם את הפיתוח האנושי וגם את שימור משאבי הסביבה, מוכיח שפיתוח ושימור הולכים יד ביד ואין ביניהם סתירה.

פרמקלצ'ר היא בראש ובראשונה שיטת תכנון. היא מעניקה לנו כלים מעשיים לארגן מחדש את סביבת החיים שלנו, כך שתהיה יותר פוריה ומפרנסת, יותר עשירה וחסכונית. העקרונות והאסטרטגיות שמציעה השיטה מתאימים לכל אקלים, תרבות, אמונה או צורת חיים, לעיר ולכפר. מערכת פרמקלצ'ר עשויה להיות דירה עם מרפסת, בית עם גינה, חווה חקלאית גדולה, מפעל או מוסד, ישוב שלם, רחוב או עיר.

ברמה אחת פרמקלצ'ר עוסקת בצמחים, חיות משק, מים ומבנים, אך למעשה אין השיטה מתמקדת במרכיבים אלה בפני עצמם, אלא ביחסים המזינים הנארגים ביניהם בזכות תכנון נבון המתבסס על רבגוניות ועל שיתופעולה עם הטבע. פרמקלצ'ר מתמקדת בפתח הבית ובישובים קיימים, ומלמדת כיצד יכולים משאבים מקומיים קיימים לספק את כל צרכינו החומריים והכלכליים, כיצד להשתמש במה שיש לנו בלאו הכי על מנת להשיג את כל מה שאנו זקוקים לו. מהמצוי לרצוי.

הדרך הטובה ביותר לתרבות בת קיימא היא הדרך שלך. השיטה אינה מספקת נוסחה, אלא עקרונות בסיסים המכוונים לתהליך דינמי המשתנה בתגובה לנוף, למשאבים ולצרכי האנשים. המשותף לכל מערכות שכאלו הוא יצירה שנהנית משגשוג המבוסס על ההקשרים המסועפים בין שלל מרכיביהן, מקסימום תוצרת מינימום השקעה. מקסימום שפע תוך מינימום התערבות וניצול.

הפרמקלצ'ר משלבת בתוכה שלל תחומים (אקולוגיה, נוף וסביבה, גינון אורגני, כלכלה, חברה וארכיטקטורה) ומזמינה אותנו למסע של למידה מתמדת ומתחדשת, בדרך של צניעות ושיתופעולה עם האדם והאדמה.

השיטה מלמדת להתבונן, לחלום ולתכנן, לראות את הנולד, לשקול את תוצאות מעשינו מראשיתם, סוף מעשה במחשבה תחילה, ויחד עם זאת דורשת שלא נסתפק בדיבורים. אנו צריכים בראש ובראשונה לדעת מה אנו רוצים תוך התבוננות בטבע ובמערכות היחסים בו, לזהות דפוסים ועקרונות אוניברסליים כבסיס לתכנון סביבתי, ורק אז לעשות...


...יום אחד הגיעה עליסה לצומת דרכים וראתה חתול צ'שייר יושב על עץ.

שאלה עליסה את החתול: "באיזו דרך עלי ללכת ??"

שאל החתול: "לאן את רוצה להגיע ??"

עליסה השיבה: "אני לא יודעת"

ובכן.. השיב החתול: "זה לא משנה איזה דרך תבחרי !!!"



תרבות בת קיימא אינה עתירת הון או אנרגיה, אך היא עתירת ידע. מאגר הידע האנושי מבוסס על נסיונם ורעיונותיהם של מיליוני אנשים שחיו לפנינו. למידה והתבוננות יכולות לחסוך לנו הרבה זמן, כסף ואנרגיה. איכות המחשבה שאנו משקיעים והמידע בו אנו משתמשים הם הקובעים את התנובה שנקצור מן המערכת ולא גודל האתר או איכותו ההתחלתית. לכן ניתן ליצור מערכות פרמקלצ'ר עשירות בכל מקום שהוא.


  • גן עדן בפתח הבית - טליה שניידר/הוצאת יער
  • PERMACULTURE: A Designer's Manual\Bill Mollison\tagari

יום שלישי, 11 בנובמבר 2008

גשם גשם בוא!



שלושה אחוזים מכל המים בעולם הם מים מתוקים. מתוך כמות זעירה זו זמינים לרשותנו 0.03 אחוז! כל השאר "נעולים" בעננים, מי תהום עמוקים וקרחונים. כמות קטנה אך קבועה זו הספיקה לעולם במשך מספר לא מבוטל של שנים... אך במאה השנים האחרונות הולכות ומדלדלות כמויות המים. כיום יותר מ-2 ביליון בני אדם חיים במחסור מים יומיומי. התחזיות קודרות מאוד וצופות כי עד שנת 2015 תחיה 40 אחוז מהאנושות באזורים הסובלים ממחסור במים במצב חמור ואפילו לוחץ. מה גורם לכך? האם באמת אין מספיק מים?

כימיקלים המוזרמים אל מי התהום והנחלים וגורמים להמלחה, הרעלה ומחסור בחמצן. החקלאות הקונבנציונאלית המחליפה אקוסיסטמות בצמחים עשבוניים דלים שאין להם קיום בטבע אלמלא השימוש המוגזם בחומרי הדברה, קוטלי חרקים ועשבים למיניהם. הגינון הקונבנציונאלי, המדשאות הרבות מדי והצמחים העונתיים מכל העולם ללא תיאום, תכנון ומחשבה מקומית. שאיבת יתר ממי התהום והשקיה לקויה ומופרזת.

"האדמה היא כמו ספוג: כל דבר שאנו שופכים על פניה מוצא דרכו לתוכה ומשם קצרה הדרך אל מי השתייה שלנו. ידרשו למערכת הטבעית מיליוני שנים על מנת לפרק כמות אדירה זו של פסולת ולהשיב למים את חיוניותם.
הראשונים להפגע מזיהום מקורות המים הם הדו-חיים: צפרדעים, סלמנדרות וקרפדות הסופחים את המים דרך גופם, נתונים היום בסכנת הכחדה ברחבי העולם כולו. יצורים רגישים אלה משמשים עבורנו כרוזים, המאותתים על מצב חירום.
צמחי מים מסייעים לטיהור המים ולוויסות שטפונות ובצורות. כל צמחי המים הירוקים סופחים מהמים חנקות ומתכות רעילות. אך רבים מהם נתונים כיום בסכנת כליה.
מים הם זכות בסיסית לכל יצור, אך אף על פי כן רובינו במערב צורכים כמויות מים עצומות שלא לצורכי חיים ואת השפוכת שלנו (ביוב, סבון וכימיקלים) מזרימים אל מי השתייה שלנו ושל יצורים אחרים ישירות או בעקיפין." (גן עדן בפתח הבית-טליה שניידר)

תרבויות מקומיות באקלימים יובשניים כמו זה שלנו קיימו מתמיד יחסי גומלין עם המים, לא רק בפולחן אלא גם ובעיקר בתכנון יומיומי של משק הבית והגן. אנו חייבים לעורר את תשומת הלב שלנו לחשיבות עונת הגשמים הקצרה, ולהתקין מרזבים ובורות אגירה של מי גשם.
לא בכל השפות יש מילים לגשם הראשון והאחרון אך בשפתנו זה ברור: לעונת הגשמים בארצנו יש התחלה ובהחלט יש סוף ועלינו לקחת זאת בחשבון.


יום שישי, 7 בנובמבר 2008

סוהא - אמנות הנוכחות



הסו-הא היא אמנות התנועה העתיקה ביותר בעולם. מקורה במנזרים שבין טיבט למונגוליה והיא עוסקת בחיפוש אחר ההרמוניה האנושית. הידע הרב שהסו-הא אוצרת בתוכה היה סגור אלפי שנים בתוך מנזרים מבודדים במזרח הרחוק. בעולם המערבי הוא נודע לבודדים רק בשנים האחרונות.

הפילוסופיה של תרגול פיזי טוענת שאפשר להגיע לכל ההבנות והשינויים בעזרת תנועתיות ונשימה. הקיום שלנו מורכב ממשולש שבו כל צלע מייצגת צד אחר: הרגשי, השכלי וגופני. ברגע שאנחנו מצליחים לשנות את מצב אחת הצלעות, ישתנו גם שתי הצלעות אחרות.

מפתחי הסו-הא גרסו שבקיומו של האדם ישנו מכלול של שמונה שדות: משפחה, מערכות יחסים, קהילה, גוף, רוח, כספים, קריירה וחברים. ברגע שמשפיעים על שדה אחד, יושפעו בהכרח גם יתר השדות. כך שהעבודה על הגוף היא עבודה על כל המכלול הקיומי שלנו.

על הסדנאות
האימונים מורכבים מתרגול נשימות בשילוב עם תרגילי גוף, מה שמזכיר קצת במבט ראשון את היוגה, אבל במבט שני נראה לגמרי שונה. תוך כדי השיעורים מקיים דרור (מורה הסו-הא) שיחות רבות עם תלמידיו במטרה לסייע להם להתחבר אל הסו-הא.

לפרטים והרשמה לסדנת ריקוד מודעות החוקים שתהיה ביום שישי, 28.11.2008, “הפגודה” בכניסה לכפר איזון, שדות ים אפשר להכנס לאתר

קבצי וידאו של סוהא מסדנאות קודמות אפשר למצוא כאן
וגם כאן

שמנים ושומנים בערימת הקומפוסט ???


בזמן האחרון ואולי לא רק האחרון רץ ברשת מייל הפונה לאנשים לא להשליך את השמן לטיגון וכד' אל מערכת הביוב מחשש לזיהום מי השתייה.
נכון או לא נכון... יש גם אלטרנטיבות אחרות...

ערימת הקומפוסט הביתית !

קומפוסט תרמופילי, המגיע לטמפרטורה של 70 מעלות, כתוצאה מניהול נכון ויצירת תנאים של יחס מתאים של פחמן-חנקן ונוכחות של לחות וחמצן, מסוגל לעשות ניסים.
הקומפוסט שוחק אפילו כימיקלים רעילים !!!
מיקרואורגניזמים של קומפוסט לא רק שוחקים חומר אורגני להומוס, אלא גם שוחקת כימיקלים רעילים למולקולות אורגניות פשוטות,
כימיקלים אלה כוללים נפט, אדי דיזל, שמן, גריז, משמידי חרקים, קוטלי עשבים, TNT וחומרים נפיצים מסוכנים אחרים.
פטריות בקומפוסט מייצרות חומר אשר מפרק נפט וכך הופכות אותו זמין כמזון לבקטריות. אדם שייצר קומפוסט מערימת ענק של נסורת מזוהמת בשמן דיזל אמר: "ערכנו מבדקים בקומפוסט ואפילו לא יכולנו למצוא את השמן ! ", הקומפוסט אכל את כולו.

כשקומפוסט מתחמם, הרבה מן החומר האורגני נשחק במהירות. האמת הזו כוללת גם שמנים ושומנים, או במילים של מדענים, עפ"י הוכחות שמקורן בייצור קומפוסט מפסולת שזוהמה בגריז (שמן מנוע), שומנים מתעכלים במהירות ע"י בקטריות, כולל אקטינומיסטים, תחת תנאים תרמופילים.